משלי, פרק כ״ו, פסוק י״ב

גאוותנות מחשבתית מסוכנת יותר מבורות פשוטה. אם רָאִיתָ והבחנת בשכלך באִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו, השבוי באשליה של שלמות ידיעותיו ומשוכנע שדרכו המעוותת היא החכמה, דע כי הוא שרוי בקיפאון וגאוותו מרחיקה ממנו את התורה. לעומתו, יש יותר תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ, שכן הכסיל מודע לחסרונותיו וחוטא רק בגלל יצרו, ולכן נותר סיכוי שילמד וישוב בתשובה. לחלופין, ניתן להבין את הפסוק כך שבגלל אטימותו של היהיר, הציפייה היחידה שנותרה ממנו היא שיידרדר עד שיהפוך לכסיל גמור.