יצא לכם פעם לפגוש מישהו שבטוח שהוא יודע הכול? לא משנה מה תגידו לו, הוא תמיד בטוח שהוא צודק ושאין לו שום דבר חדש ללמוד. כשאתם שמים לב להתנהגות כזו, אתם בעצם מזהים את מה שנקרא רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו. זהו אדם שבתוך הלב שלו מחזיק מעצמו חכם גדול. הבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא פשוט נתקע במקום. בגלל שהוא כל כך מרוצה מעצמו, הוא לא טורח ללמוד דברים חדשים ולא מוכן להקשיב לאף אחד אחר.
עכשיו, תחשבו על כְּסִיל, אדם שלפעמים עושה טעויות או לא יודע הרבה. אולי נדמה שהמצב שלו הכי גרוע, אבל האמת היא שיש הבדל עצום ביניהם. הכסיל יודע שחסר לו ידע. בגלל שהוא לא מעמיד פנים שהוא החכם מכולם, יש תִּקְוָה שיום אחד הוא יחפש את החכמה, יתחבר לאנשים חכמים ויסכים ללמוד מהם. לכן יש לכסיל סיכוי הרבה יותר גדול להשתפר מִמֶּנּוּ, כלומר יותר מאשר לאותו אדם גאוותן.
כשאדם עושה טעויות סתם כי קשה לו להתגבר על דברים שהוא רוצה, יש סיכוי שיום אחד הוא יבין זאת ויתקן את מעשיו. אבל מי שבטוח שהדרך הלא טובה שלו היא הדרך הכי חכמה שיש, לעולם לא יחשוב שהוא צריך לתקן משהו. מעבר לזה, הגאווה יוצרת סוג של חומה. כשאדם מלא בעצמו, חכמת התורה פשוט מתרחקת ממנו, בעוד שאצל אדם פשוט שמוכן ללמוד, הדרך אל החכמה תמיד פתוחה.