משלי, פרק כ״ו, פסוק ה׳

במצבים מסוימים, ובמיוחד כאשר מושמעים דברי זלזול בתורה, קיימת חובה להשיב לאדם טיפש ולהעמידו על טעותו. ההוראה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ משמעותה שיש להשיב לו בשפה שהוא מסוגל להבין, להגיב בחומרה הראויה, או להשתמש במילים פשוטות שיחשפו לעין כול את עיוות דבריו. הסיבה למענה היא פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו, שכן שתיקה עלולה להתפרש כניצחון בוויכוח ולגרום לו לדבוק בדעותיו הפסולות. תגובה זו אינה מורידה את העונה לרמתו של הכסיל, אלא מהווה פעולה הכרחית להסרת מכשולים רוחניים מדרכם של השומעים ואף ניסיון לעזור לכסיל עצמו.