אדם אשר כֹּרֶה, כלומר חופר, שַׁחַת שהיא בור כדי להפיל בו את חברו, סופו שבָּהּ יִפּוֹל בעצמו. בדומה לכך, מי שוְגוֹלֵל אֶבֶן כבדה במעלה ההר כדי להכשיל עוברי אורח, סופו שהאבן אֵלָיו תָּשׁוּב ותתגלגל על ראשו. דימויים אלו ממחישים את עקרון המידה כנגד מידה שקבע ה' בעולם, ולפיו כוונות זדון וניסיונות פגיעה בזולת שבים בסופו של דבר אל יוזמם. חוקיות זו פועלת גם כאשר האדם מזיק בסתר או בדרכים עקיפות כמו מתן עצה רעה, והרשע תמיד יילכד במלכודת שהכין לאחרים.
משלי, פרק כ״ו, פסוק כ״ז
כֹּֽרֶה־שַּׁ֭חַת בָּ֣הּ יִפּ֑וֹל וְג֥וֹלֵֽל אֶ֝֗בֶן אֵלָ֥יו תָּשֽׁוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.