אדם בעל לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא את דַכָּיו, כלומר את האנשים שאותם שבר ורמס, מתוך הנחה שהקורבנות ודאי שונאים אותו בחזרה. לחלופין, ייתכן שהשנאה מופנית כלפי מי שמנסה להוכיח אותו, או כלפי דברים טהורים ונקיים. במקביל, וּפֶה חָלָק המדבר דברי חנופה יַעֲשֶׂה מִדְחֶה וייצור מכשול הרסני המרחיק את האדם מעל ה' ומפיל את החנפן עצמו. מנגד, יש הרואים בדיבור החלקלק כלי הגנה שבו משתמשים הנפגעים כדי לדחות מעליהם באלגנטיות את זעמו של השקרן.
משלי, פרק כ״ו, פסוק כ״ח
לְֽשׁוֹן־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א דַכָּ֑יו וּפֶ֥ה חָ֝לָ֗ק יַעֲשֶׂ֥ה מִדְחֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.