כשם שגחלים כבויות או ניצוצות של פחם נועדו להפוך לגחלים לוחשות, ועצים נועדו להזין ולהפוך לאש גדולה, כך טבעו של איש מדיינים הוא להתערב ולהבעיר את אש המחלוקת, כלומר לחרחר ריב. פעולתו של בעל המחלוקת מתבצעת לרוב בהדרגתיות מחושבת. תחילה הוא מטיל רכילות קלה שקל לאנשים לקבל, בדומה לפחם המעורר את הניצוצות הראשונים של הסכסוך. רק לאחר שהחשד מתעורר ואש המחלוקת מתחילה לבעור, הוא מוסיף דברים קשים וחמורים המדומים לעצים, ובכך מגדיל את המריבה ללהבה שאינה דועכת.
משלי, פרק כ״ו, פסוק כ״א
פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ וְאִ֥ישׁ (מדונים) [מִ֝דְיָנִ֗ים] לְחַרְחַר־רִֽיב׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.