תחשבו רגע על בובה או על פסל שמגולפים בצורה ממש מדויקת. לפעמים יש להם פנים כל כך ברורות, עד שאפשר לדמיין שהם חיים. אנשים בעבר היו מכינים פסלים כאלה מאבן או מעץ ומשתחווים להם, למרות שהם היו חסרי חיים לחלוטין. הרי פֶּה לָהֶם, כלומר, האנשים שיצרו אותם חרטו להם צורה של פה, אבל אין לזה שום משמעות כי הם לא מסוגלים לדבר. היכולת לדבר היא הדבר הכי מיוחד וחשוב שיש לאדם, ולכן מתחילים דווקא מהפה. לאחר מכן ממשיכים אל חוש הראייה ומסבירים שעֵינַיִם לָהֶם, כי העיניים הן החוש הכי חשוב שלנו, אבל כמובן שהפסלים לא יכולים לראות שום דבר. ואפילו אם מישהו יעשה כישוף ויישמע כאילו קול יוצא מהפסל, השפתיים שלו לא באמת יזוזו. זה רק כוח אחר שפועל מבחוץ, כי הפסל עצמו הוא חפץ דומם. בסופו של דבר, לפסלים האלה אין אפילו טיפת חיים. בניגוד לכל יצור חי שנושם, הפסלים לא נושמים בכלל, ולכן הם נחשבים פחותים אפילו מבעלי החיים הכי פשוטים שיש בטבע.
תהלים, פרק קל״ה, פסוק ט״ז
פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.