תהלים, פרק קל״ה, פסוק י״ח

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה לאנשים שסומכים על משהו שלא באמת יכול לעזור להם? בעבר היו אנשים שהשתחוו לפסלים מאבן או מעץ, מתוך תקווה שהפסלים האלה יתנו להם כוח. אבל הפסלים הם הרי רק חומר דומם, אין בהם שום חיים והם לא יכולים לראות, לשמוע או לדבר. לכן, במקום להתחזק, אותם אנשים הופכים להיות כְּמוֹהֶם, כלומר חסרי כוח ממש כמו הפסלים עצמם. עֹשֵׂיהֶם, האנשים שמכינים את הפסלים וכל מי שסומך עליהם, הופכים להיות חסרי אונים, כי פסל לא יכול לתת לאדם כוח שאין לו. לעומת זאת, עם ישראל בוחר בדרך אחרת לגמרי. אנחנו מבינים שלפסלים אין שום ערך, ולכן אנחנו בוחרים להיות קרובים אל ה' שהוא אלוהי האמת. בגלל שאנחנו מתפללים לה' שהוא מקור החיים, אנחנו מתמלאים בכוח, בשמחה ובחיים, ויכולים לברך ולהלל אותו באמת.