יצא לכם פעם להרגיש שאתם נמצאים בבעיה שאין ממנה שום דרך החוצה? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. הוא היה לכוד בתוך עיר סגורה היטב עם חומות ודלתות כבדות, ושאול המלך והצבא שלו התקרבו כדי לתפוס אותו. דוד הרגיש ממש כמו חיה שנתפסה ברשת, בלי שום אפשרות לברוח, במיוחד כשהבין שהאנשים בעיר מתכוונים למסור אותו לידי שאול.
אבל אז קרה משהו מדהים. ה' עשה לדוד נס וחילץ אותו מהמצב חסר האונים הזה. מרוב התרגשות ותודה עמוקה, דוד מברך ומשבח את ה'. הוא אומר בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי, כלומר, תודה לה' שעשה איתי חסד כל כך גדול ופלאי, ממש נס מיוחד שלא קורה בדרך הטבע. דוד מסביר שההצלה הזו קרתה בְּעִיר מָצוֹר, כשהוא היה סגור בתוך העיר המוקפת בלי יכולת לצאת. הביטחון של דוד בה' היה כל כך חזק, שהוא הודה לו על ההצלה מכל הלב, מלא באמונה שה' תמיד ישמור עליו.