יצא לכם פעם לפגוש מישהו שיודע את כל הכללים בעל פה, ואפילו מסביר אותם לאחרים, אבל בעצמו ממש לא מתנהג לפיהם? בדיוק על אדם כזה ה' מדבר כאן. ה' פונה אל אדם רשע, אבל לא מדובר באדם רגיל שלא יודע מה נכון ומה לא, אלא דווקא באדם חכם שלומד תורה ומכיר את ההלכות, ובכל זאת מתנהג בצורה לא טובה. ההתנהגות הזו בעייתית מאוד, כי כשאנשים אחרים רואים אדם כזה מתנהג רע, הם עלולים לכעוס ולחשוב שזה מה שהתורה מלמדת, וכך הם מתרחקים ממנה.
לכן ה' שואל אותו מַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, כלומר, למה אתה בכלל מדבר על החוקים והמצוות שלי? אתה עושה אותם בלי שום כוונה אמיתית, כאילו אתה סתם מקריא סיפור. ה' ממשיך ואומר לו וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִֽיךָ. המילה בְרִיתִי מתכוונת לתורה שלנו. ה' מסביר לאותו אדם שהתורה והתפילות נמצאות רק עֲלֵי־פִֽיךָ, כלומר רק בפה שלו, אבל הן לא באמת נכנסות לו אל הלב ולא משנות אותו מבפנים. אי אפשר רק להגיד מילים קדושות או להתפלל כדי להינצל מעונש, בלי לתקן את המעשים שלנו ולהתנהג בטוב לב. ה' רוצה שהתורה שאנחנו לומדים לא תישאר רק בפה, אלא תהפוך למעשים טובים באמת.