תארו לעצמכם עיר עתיקה וגדולה המוקפת בחומה חזקה. בדרך כלל, חומות נועדו לשמור על התושבים מפני סכנות שמגיעות מבחוץ, אבל מה קורה כשהבעיה האמיתית נמצאת ממש בתוך העיר?
המשורר מתאר עיר שבה מתרחשים מעשים לא הוגנים כל הזמן, יוֹמָם וָלַיְלָה, בלי שום הפסקה. המעשים הרעים והמריבות כל כך התרבו, עד שהם כאילו ממלאים את העיר עד אפס מקום וגולשים החוצה, כך שהם יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ. במקום ששומרים גיבורים יגנו על העיר, נראה שהמריבות הן אלו שמקיפות אותה.
ממש בתוך העיר, בְּקִרְבָּהּ, נמצאים אָוֶן וְעָמָל, שזה אומר שיש שם אנשים שמתכננים מזימות ומתנהגים בחוסר צדק. הדבר העצוב הוא שאנשי העיר אולי חושבים שהם צריכים לשמור על החומות מפני אויבים מבחוץ, אבל הם לא שמים לב שההתנהגות הרעה שלהם בתוך העיר היא זו שבאמת פוגעת בהם מבפנים.