מתי בדרך כלל אתם עוצרים את כל מה שאתם עושים כדי לדבר עם ה'? דוד המלך מספר שהוא תמיד פונה לה', במיוחד בזמנים שבהם היום משתנה. הוא אומר: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. אלו הן שלוש נקודות מעבר חשובות ביממה: תחילת הלילה, תחילת היום ואמצע היום.
מזמנים אלו אנחנו לומדים על שלוש התפילות הקבועות שלנו: ערבית, שחרית ומנחה. אנחנו לא מתפללים את כל התפילות יחד בבת אחת, אלא מפזרים אותן לאורך היום כדי להודות לה' ולבקש ממנו רחמים בכל פעם מחדש. כשהמשורר מתפלל, הוא אומר אָשִׂיחָה, כלומר הוא מספר לה' את כל הקשיים שלו. הוא גם מוסיף וְאֶהֱמֶה, מילה שמתארת זעקה מהלב והשתוקקות גדולה לה' מתוך צער.
למרות הקושי, יש לו ביטחון מלא. הוא מסיים במילים וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. למרות שהמילה כתובה בלשון עבר, כאילו ה' כבר שמע אותו, הכוונה היא לעתיד. המתפלל כל כך בטוח שה' יקשיב לתפילה שלו ויושיע אותו, שהוא מדבר על זה בוודאות מוחלטת, כאילו זה כבר קרה.