הפנייה התמידית לה' מתרחשת בנקודות המעבר של היממה, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, המכוונות לשלוש התפילות הקבועות שיש לפזר על פני חלקי היום השונים. בשעות אלו, הראויות במיוחד להודיה ולבקשת רחמים, שוטח המתפלל את תלאותיו במילה אָשִׂיחָה וזועק מתוך צער והשתוקקות במילה וְאֶהֱמֶה, או לחלופין מכין תחילה את תפילתו בקול ולאחר מכן ממשיך להתפלל בלחש. מתוך ביטחון מלא, הפסוק נחתם במילים וַיִּשְׁמַע קוֹלִי, אשר נכתבו בלשון עבר אך משמעותן עתידית. קביעה זו מבטאת ודאות מוחלטת שה' ישמע את קולו ויושיעו, ואף יקדים להאזין למתפלל עוד בטרם יסיים את תפילתו.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק י״ח
עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צׇהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.