מתוך מצוקה ופחד מפני אויביו, דוד מביע כמיהה למצוא מנוחה במקום מבטחים מרוחק. הוא זועק וָאֹמַר מִי־יִתֶּן־לִי אֵבֶר, כלומר הלוואי שהיו לי כנפיים כדי להתרחק במהירות מהסכנה. דוד מבקש לעוף כַּיּוֹנָה, עוף המוכר למלכים כמשגר איגרות למרחקים, אך דימוי זה משקף גם התלבטות קשה בין רצונו לברוח לרצונו להישאר, כיונה המסוגלת לעוף בכנף אחת ולנוח באחרת. בקשתו היא לעוף אל גן העדן כמו היונה של נח, אלא שבניגוד אליה הוא מייחל שמיד לאחר שאָעוּפָה גם וְאֶשְׁכֹּנָה, כלומר אשב ואשכון שם לבטח לנצח.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק ז׳
וָאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.