בעת התמודדות עם זמנים קשים, הזיכרון של מעשי ה' בהיסטוריה מעניק נחמה ומאפשר לבני האדם לעודד זה את זה. תהליך זה מורכב מהפנמה וביטוי: תחילה האדם מהרהר וחושב בתוכו, ולכן נאמר וְהָגִיתִי, ולאחר מכן הוא מבטא זאת בדיבור ומספר לאחרים, ולכן נאמר אָשִׂיחָה. מושאי המחשבה והדיבור הם פָּעֳלֶךָ וכן עֲלִילוֹתֶיךָ, שהם הפלאות והניסים שה' עשה בעבר עבור עם ישראל. גישה שונה מבחינה בין המושגים וקובעת כי פָּעֳלֶךָ מתייחס למעשה בראשית שבו השכל המוגבל יכול רק להרהר, בעוד עֲלִילוֹתֶיךָ הם הניסים ההיסטוריים הגלויים שעליהם ניתן לשוחח ולחקור, ומתוך כך לאמת את האמונה בבריאת העולם.
תהלים, פרק ע״ז, פסוק י״ג
וְהָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.