הקריאה לשמוח בהנהגת ה' משלבת שירה קולית רמה של שְׂאוּ זִמְרָה, יחד עם ההוראה להביא ולהשמיע את קולו של התוף, כלומר וּתְנוּ תֹף. ציווי הנגינה חל גם על שאר כלי הזמר, ובהם כִּנּוֹר נָעִים שצלילו מתוק וערב, עִם נָבֶל שקולו המשובח מבייש את הכלים האחרים. שילוב הכלים משקף את מצבו הרוחני של העם, שכן דור צדיק מסוגל לשיר בקול רם לצד התוף הרועש. לעומת זאת, דור במדרגה פחותה נדרש לוותר על התוף ולהסתפק בכלים עדינים ושקטים יותר.
תהלים, פרק פ״א, פסוק ג׳
שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.