נסו להיזכר בפעם שבה סחבתם תיק ממש כבד על הגב למשך זמן רב. איזו תחושת הקלה נעימה מרגישים ברגע שסוף סוף מורידים אותו, נכון? זה בדיוק מה שה' עשה לעם ישראל כשהם היו עבדים במצרים. במשך שנים ארוכות הם עבדו קשה ונשאו משאות כבדים.
ה' מזכיר לעם את רגע השחרור ואומר הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. כלומר, ה' הוריד מהכתפיים של אבותינו את המשא הכבד, והם כבר לא היו צריכים לסחוב את הלבנים והחומר לבנייה. בנוסף, ה' מתאר כי כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה. הידיים של בני ישראל הפסיקו לעבוד עם הדּוּד. המילה מִדּוּד מתארת את הסלים הגדולים שבהם העבדים היו מעמיסים ולוקחים את הבוץ לאתרי הבנייה. ברגע שה' גאל אותם, הידיים שלהם עזבו את הסלים ויכלו סוף סוף לנוח מהעבודה המעייפת.