רות, פרק א׳, פסוק י״ח

קרה לכם פעם שניסיתם לשכנע חבר לשנות את דעתו, אבל הוא פשוט עמד על שלו ולא הסכים לוותר בשום אופן? זה בדיוק מה שקרה לנעמי. היא ניסתה שוב ושוב לשכנע את רות לחזור לארץ שלה, אבל אז היא ראתה שרות מִתְאַמֶּצֶת. המילה הזו לא מתארת כוח של שרירים, אלא כוח פנימי חזק בלב. בדרך כלל, כשמתווכחים איתנו הרבה, אנחנו מתחילים להתעייף ולוותר. אבל אצל רות קרה בדיוק ההפך, ככל שנעמי ניסתה לעצור אותה, רות רק נהייתה יותר בטוחה בעצמה והתחילה להתכונן לדרך. רות בחרה דווקא לָלֶכֶת אִתָּהּ, יחד עם נעמי. היא הבינה שללכת לבד למקום זר זה קשה, אבל אם היא תגיע לבית לחם יחד עם נעמי שמכירה שם את כולם, המשפחה תגן עליה ותעזור לה. ברגע שנעמי הבינה שההחלטה של רות סופית, קרה משהו חשוב והפסוק אומר וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. כלומר, היא הפסיקה לנסות לשכנע אותה. מההתנהגות הזו של נעמי לומדים כלל חשוב ביהדות לגבי אנשים שרוצים להתגייר. בהתחלה מסבירים להם שזה לא תמיד קל להיות יהודי, כדי לבדוק אם הם באמת רציניים. אבל ברגע שרואים שהם החליטו מכל הלב, אסור להקשות עליהם יותר. נעמי ראתה שרות כל כך חזקה ובטוחה בדרך שלה, עד שהיא הבינה שאין צורך להוסיף שום מילה.