תקופת ההכשרה של הילדים מגיעה לשלב ההכרעה, בו הם מובאים למבחן הגורלי בחצר המלכות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים וּלְמִקְצָת הַיָּמִים מתייחסות לסיום פרק הזמן של שלוש שנות הלימוד שנקבעו מראש. לעומת זאת, יש הסבורים כי המילה "מקצת" מעידה על כך שהם הובאו עוד בטרם הסתיימו שלוש השנים במלואן, שכן שר הסריסים ראה את שלמותם והחליט להביאם מיוזמתו מוקדם יותר [יוסף אבן יחיא].
המועד שנקבע הוא הזמן אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, כלומר הזמן שהוקצב מתחילה כדי להביאם לעמוד לפניו [רש"י, מצודת דוד]. הפעולה של וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים נועדה להציג את כלל הילדים בפני המלך, כדי שהוא יבחור מתוכם מי ראוי להישאר ולשרת לפניו [מצודת דוד]. הבאתם לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר לבדו, ללא נוכחות של חכמים ובוחנים חיצוניים כפי שנהוג בדרך כלל, מדגישה את חכמתו הרבה של המלך. הוא לא נזקק לעזרת מומחים, אלא היה מסוגל לבחון בעצמו את יופיים, חכמתם והצלחתם של הילדים [אלשיך].