דניאל מציע לשר הסריסים מבחן מעשי, המבוסס על השוואה ישירה בין הצעירים הניזונים מתזונה פשוטה לבין אלו האוכלים ממעדני המלך. מטרת הבדיקה היא לבחון מראינו וּמַרְאֵה הַיְלָדִים – להשוות את פניהם אל מול פני שאר הילדים כדי לראות אם יחול בהם שינוי לרעה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אגב, המילה מראינו נכתבת ברוב הספרים בכתיב מלא עם האות יו"ד [מנחת שי].
פרק הזמן של עשרה ימים למבחן אינו מקרי. על פי הידע הרפואי, נזק גופני הנגרם ממזון שאינו ראוי ניכר בקלסתר פניו של האדם בתוך עשרה ימים [מלבי"ם]. מעבר לכך, התזונה הפשוטה אינה רק אילוץ, אלא יש בה יתרון מהותי: מאכלים פשוטים מועילים יותר לבריאות הגוף ולצלילות הדעת, במיוחד עבור אנשי רוח ועיון, בעוד שמאכלי מלוכה מעודנים עלולים לעורר חולאים. בתיאור המבחן, הפסוק מזכיר רק את פַּת־בַּג הַמֶּלֶךְ (מזון המלך) ומשמיט את היין מטעמי קיצור [אבן עזרא].
עיון מדוקדק בניסוחו של דניאל חושף את זהירותו הרוחנית. דניאל מבקש מהשר לבחון אך ורק את מראיהם החיצוני (מראינו), ואינו מבטיח שיהיו "בריאי בשר" ומושמנים. הסיבה לכך היא שמראה פנים מאיר תלוי בשמחת הלב. הצעירים ידעו שההימנעות ממאכלות אסורים ועשיית רצון ה׳ ימלאו אותם בשמחה פנימית שתקרין על פניהם, גם ללא תזונה עשירה. לעומת זאת, השמנה והתעבות הבשר כתוצאה מאכילת זרעונים אינה תופעה טבעית, והצדיקים נמנעים מלסמוך על הנס. לכן דניאל התחייב רק על מה שניתן להשיג בדרך הטבע [אלשיך, חומת אנך].
בסופו של דבר, דניאל מותיר את ההחלטה בידי השר: וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה עֲשֵׂה עִם־עֲבָדֶיךָ. כלומר, פעל בהתאם לתוצאות שתראה מול עיניך [רש"י]. אם פנינו ייראו רע, ניאלץ בעל כורחנו לאכול מפת המלך ולשתות מיינו, אך אם מראינו יהיה טוב, המשך לתת לנו זרעונים ומים [מצודת דוד]. אף על פי שדניאל לא סמך על הנס, ה׳ ראה את כוונתם הטהורה להיטהר וגמל להם מעל לדרך הטבע: הוא חולל פלא, וכך הם לא רק נראו טובים ורעננים, אלא גם הפכו לבריאי בשר וחסונים יותר משאר הילדים [אלשיך, חומת אנך].