דניאל מציע לשר הסריסים הבבלי פתרון מעשי ומבקש לערוך ניסוי תזונתי קצר, שיוכיח כי בחירה בתזונה פשוטה וטבעית לא תפגע בבריאותם או במראה פניהם.
המילה נַס משמעותה ציווי לבחון ולערוך ניסיון [רש"י, אבן עזרא, מצודת ציון]. באומרו אֶת־עֲבָדֶיךָ, דניאל מתכוון לעצמו ולשלושת חבריו – חנניה, מישאל ועזריה [מצודת דוד]. הוא מבקש לערוך את המבחן במשך יָמִים עֲשָׂרָה. בחירת פרק זמן זה מוסברת בדרכים שונות: יש הסבורים כי על פי חוקי הטבע, אדם אינו יכול לסבול תנאים מזיקים יותר מתשעה ימים, ולכן עשרה ימים מהווים הוכחה חותכת [אבן עזרא]. פרשנים אחרים מסבירים, בשם הרופאים, כי השפעתה של תזונה על גוף האדם ניכרת בבירור על קלסתר הפנים בדיוק לאחר עשרה ימים, שהם שליש חודש, ואז ניתן יהיה להשוות את מראם למראה הילדים האוכלים מפתבג המלך [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].
במקום מנות המלך, דניאל מבקש שיתנו להם מִן־הַזֵּרֹעִים – מיני קטניות, זרעונים, פירות וצמחים, וכן וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה [רש"י, מצודת ציון, שטיינזלץ]. המניע המרכזי לבקשה הוא שבשרו ויינו של המלך אסורים באכילה, ואילו מזון מן הצומח הוא כשר [שטיינזלץ]. דניאל דייק בלשונו וביקש לקבל "מן הזרעים" כמות שהם, כחומר גלם, ולא תבשיל מוכן. כוונתו הייתה לבשל את המזון בעצמו, וכך להבטיח שלא ייכשל באכילת בשר ללא שחיטה או בתערובת אסורה ממטבחי המלך [אלשיך].
מעבר להקפדה על ההלכה, עומדת מאחורי הבקשה גם תפיסה רחבה יותר. דניאל טוען כי דווקא תזונה פשוטה מועילה לבריאות הגוף ולמראה הפנים יותר ממאכלי המלכים המעודנים, שעלולים להוליד חולאים. יתרה מכך, מזון פשוט מועיל לזיכוך השכל, ומתאים לאנשים הבוחרים בחיי פרישות המוקדשים לעיון [מלבי"ם].