דרישות הקבלה לארמונו של מלך בבל מציגות חיפוש אחר קבוצת עילית נדירה, המשלבת שלמות גופנית, גאונות שכלית ושליטה עצמית מוחלטת.
הדרישה הראשונה היא להביא יְלָדִים, בחירה שאינה מקרית. הפרשנים מסבירים כי בגיל זה הנערים משולים ללוח חלק, וקל יותר לחנך אותם ולהרגילם לתרבות חדשה בטרם התקבעו בהרגליהם מן העבר [יוסף אבן יחיא], תוך שהם מהווים הכנה ראויה לשלמות הגוף והשכל [מלבי"ם].
על הילדים להיות כאלה שאֵין־בָּהֶם כָּל־מאוּם. המילה "מאום" משמעותה מום ופגם, והכוונה היא לשלמות גופנית מוחלטת ללא כל חוסר או עיוות באברים [מצודת דוד, מצודת ציון, יוסף אבן יחיא]. העמידה בארמון המלך דורשת שלמות חיצונית בדומה להקרבת קרבן לה', ואף הפגם הקל ביותר מהווה פסול [מלבי"ם]. בנוסף, עליהם להיות וְטוֹבֵי מַרְאֶה, כלומר בעלי חזות בריאה, מבנה גוף מאוזן וגוון עור שאינו חיוור כשל חולה ואינו כהה מדי [אבן עזרא, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. שילוב זה של יופי חיצוני בולט יחד עם חכמה עמוקה נחשב לנדיר ביותר, שכן לרוב תכונות אלו סותרות זו את זו [חומת אנך].
מכאן עוברות הדרישות לשלמות השכל, המחולקת לשלושה רבדים:
ראשית, וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל־חָכְמָה. זוהי היכולת להכיל ידע עיוני רחב ולקלוט תחומי חכמה מגוונים [יוסף אבן יחיא, אלשיך], כולל יכולת הבחנה מוסרית בין טוב לרע [מלבי"ם].
שנית, וְיֹדְעֵי דַעַת. רובד זה מתייחס לידע מעשי וברור המושג בחושים, כגון מדעים, רפואה, הנהגת המדינה ותכסיסי מלחמה [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. ידיעת הדעת מתבטאת גם בתבונה חברתית – היכולת להבין את כוונתו וסוף דעתו של המדבר כבר מתחילת דבריו [אבן עזרא, מצודת דוד].
הרובד השלישי הוא וּמְבִינֵי מַדָּע, כאשר המילה "מדע" מתפרשת כעניין של מחשבה עמוקה [מצודת ציון]. כאן נדרשת חריפות שכלית להקיש דבר מתוך דבר ולחדש רעיונות מתוך הכללים שלמדו [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא, אלשיך]. גישה נוספת בקרב הפרשנים מדגישה כי הבנת המדע מתבטאת בכושר ביטוי וצחות הלשון – היכולת של החכם להסביר לאחרים את מחשבותיו העמוקות בשפה ברורה, מבלי להזדקק לדרכים עקלקלות [אבן עזרא, מצודת דוד].
לצד המעלות הגופניות והשכליות, נדרשת תכונת אופי ייחודית: וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. השירות בחצר המלוכה רצוף סכנות ודורש כוחות נפשיים ופיזיים כבירים [יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי "כוח" זה מתבטא בשליטה עצמית יוצאת דופן וביכולת להתגבר על הטבע האנושי. מדובר על היכולת לאנוס את הגוף ולהימנע משחוק, משיחה מיותרת, משינה, ואף להתאפק מצרכים גופניים ומעיטוש מתוך אימת המלכות [רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא]. כמו כן, נדרש כוח לשלב את הלחץ והטרדה של העמידה בארמון יחד עם שקידה והעמקה בלימודים מבלי לקרוס [אלשיך].
המטרה הסופית של גיוס מובחרים אלו אינה להפכם למשרתים פשוטים, אלא לשלבם בפקידות הבכירה של הממלכה [ביאור שטיינזלץ]. לשם כך נדרש וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים. מאחר שהנערים כבר היו חכמים, לא היה צורך ללמדם את בסיס החכמות, אלא רק את הכתב והשפה המדוברת של האליטה הבבלית כדי שיוכלו לתקשר עם המלך [אבן עזרא, מצודת דוד]. לימוד זה דרש כוח זיכרון מפותח [מלבי"ם] וטמן בחובו גם את רכישת חוקי המקום, התרבות, הנימוסים ותחבולות המלחמה של הכשדים [יוסף אבן יחיא].