החובה להעניק מתנת שחרור לעבד דורשת מהאדון לנהוג בנדיבות וברחמים, מתוך חיבור לזיכרון ההיסטורי של שעבוד בני ישראל. כאשר וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עליך לזכור שוַיִּפְדְּךָ ה' לא רק לחופשי, אלא גם פדה אותך והעניק לך שכר עבודה ורכוש כפול מביזת מצרים והים. כשם שה' לא שילח את העם בידיים ריקות, כך מצופה מהאדון להעניק לעבדו שפע דומה. התורה מוסיפה עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם, משום שאף על פי שחמלה היא תגובה אנושית טבעית, קיומה כציווי אלוהי מזכה את האדם בשכר רוחני.
דברים, פרק ט״ו, פסוק ט״ו
פרשת ראה
וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.