כאשר עבד עברי מגיע לזמן שחרורו וחושש מאחריות החירות, עליו להצהיר פעמיים וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ. החלטתו אינה נובעת מפחד מעוני אלא מאהבה כנה והדדית, כפי שהוא מנמק כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כשהכוונה לאשת האדון וילדיו. אהבה זו מתפתחת בזכות השוויון המוחלט בתנאי המחיה והבריאות של שניהם, המשתקף במילים כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ. עם זאת, בחירה זו מהווה נפילה רוחנית, שכן העבד זונח את הביטחון בה' ומתעלם מהייעוד לפיו בני ישראל הם עבדים לה' בלבד.
דברים, פרק ט״ו, פסוק ט״ז
פרשת ראה
וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.