כאשר עבד בוחר להישאר בבית אדוניו, האדון לוקח את הַמַּרְצֵעַ, כלי מתכת לניקוב חורים, ודוקר את הסחוס העליון שבְאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת. הבחירה בדלת נובעת מנוחות הניקוב בעץ, ומהווה סמל לכך שהעבד סירב לצאת דרכה לחופשי. בעקבות כך הוא הופך לעֶבֶד עוֹלָם, כלומר משרת עד שנת היובל או עד מות האדון, שכן בחר להשתעבד לאדון זה בלבד ואינו עובר ליורשיו. הציווי וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה־כֵּן עשוי להשתמע כהוראה לרצוע גם אמה, אך למעשה אישה אינה נרצעת כדי שתוכל להקים משפחה, והכוונה היא שגם לה חובה לתת מתנות שחרור בצאתה ולשחררה מיד עם מות האדון.
דברים, פרק ט״ו, פסוק י״ז
פרשת ראה
וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.