חשבתם פעם איך מילים יכולות לתת מכה, אפילו בלי לגעת בכלל? התורה מזהירה אותנו מפני אדם שהוא מַכֵּה את החבר שלו. רוב החכמים מסבירים שכאן לא מדובר על מכה רגילה עם היד, הרי ברור שאסור להרביץ לאף אחד גם כשכולם רואים! הכוונה כאן היא למכה של מילים. כשמישהו מספר לשון הרע ודברים לא טובים על חבר, הוא בעצם נותן לו מכה שמשפילה אותו ומורידה את הכבוד שלו.
התורה מוסיפה שהמעשה הזה קורה בַּסָּתֶר. כלומר, אותו אדם מדבר על החבר מאחורי הגב, בשקט ובהסתרה, כדי שהחבר לא ישמע ולא יידע מזה. לפעמים זה אפילו קורה כשמישהו מנסה להיראות תמים ואומר משהו כמו "עדיף שאני אשתוק ולא אספר מה קרה", אבל בעצם כולם כבר מבינים שהוא מתכוון למשהו רע.
יש כאן סוד חשוב. תארו לעצמכם שמישהו לוקח כלי יפהפה שמישהו אחר הכין בעמל רב, ומתחיל לזלזל בו. הוא בעצם מעליב את האומן שיצר את הכלי. אותו הדבר קורה בדיוק אצלנו. כל אדם בעולם נברא על ידי ה', וכשאנחנו מדברים דברים רעים על מישהו אחר, אנחנו לא פוגעים רק בו, אלא פוגעים גם ביוצר שלו, ה' שברא אותו.