חשבתם פעם איך נראית פרידה של ה' מבית המקדש? זה בדיוק מה שקורה עכשיו. הנוכחות של ה' מתחילה לעזוב את החדר הכי פנימי וקדוש, ויוצאת לאט לאט החוצה. המילה וַיָּרָם מתארת את ההתרוממות והעזיבה הזו. כבוד ה' עוזב את הַכְּרוּב, שזה שם כללי למלאכים המיוחדים שעמדו בקודש הקודשים, ויורד אל מִפְתַּן הבית, כלומר אל סף הדלת.
יש סיבה חשובה ומרגשת לכך שה' עושה זאת בעצמו. ה' בוחר לכוון את הפגיעה אל הבניין עצמו, וזאת במטרה להקל על עם ישראל ולשמור עליהם כמה שאפשר. בזמן שכבוד ה' יוצא החוצה, כמו מישהו שמתכונן לעזוב את ביתו, המקדש מתמלא בענן. באותו זמן, החצר הפנימית מתמלאת באור מיוחד שנקרא נֹגַהּ. האור הזה הוא זריחה והארה מכבוד ה', והוא לא האש המרכזית עצמה, אלא אור זוהר שמתפשט מסביב, ממש כמו האור הרך והיפה שתמיד מקיף אש גדולה.