יחזקאל, פרק כ״ו, פסוק ט״ז

שמועת החורבן של עיר המסחר האדירה מזעזעת את מנהיגי המדינות שמעבר לים, ובתגובה כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם נוטשים את סממני שלטונם ומבטאים אבל עמוק כאשר וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם וכן עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ. הם מסירים את מלבושיהם החיצוניים, ולכן וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ שהם בגדים המעוטרים בחוטי כסף וזהב, ותחתיהם חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ, כך שהאימה תעטוף אותם מכל עבר כבגד פיזי או כשק ואפר. פחדם נובע מההבנה שאם עיר כה חזקה נפלה גם ביטחונם אינו מובטח, ולכן וְחָרְדוּ לִרְגָעִים, כלומר הם ירעדו מפחד בכל רגע מחשש שיבוא עליהם שבר וחורבן דומה. נוכח המפלה הפתאומית, המנהיגים יוכו בתדהמה מוחלטת וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.