לאחר נבואות החורבן על העיר צור, הנביא מצטווה לעבור ולהתנבא על שכנתה. סדר הדברים אינו מקרי, שכן חורבנה של צידון התרחש בעקבות מפלתה של צור, רצף היסטורי ונבואי שמופיע גם בספר ישעיהו [מלבי"ם].
הפנייה אל יחזקאל בתואר בן אדם היא פנייה שגורה ומוכרת שאינה דורשת ביאור נוסף במקום זה [רד"ק]. הציווי שים פניך משמעו שהנביא נדרש לסובב את פניו ולהפנות את מבטו ישירות אל מול העיר צידון, כהכנה לנבואה שעליו לשאת עליה [מצודת דוד].