היוהרה האנושית מגיעה לנקודת אל-חזור כאשר האדם מנסה להציב את עצמו בדרגה אלוהית, ועל כך באה התגובה החריפה מאת ה'. המילים תִּתְּךָ אֶת־לְבָבְךָ מבטאות את המעשה שבו האדם נתן את ליבו במטרה להשוות את עצמו ולהיות שווה ללב אלוהים [מצודת דוד]. גאווה קיצונית זו היא הסיבה הישירה לעונש המוכרז, שכן כל גבה לב הוא תועבה בעיני ה', ומי שמתגאה באופן כזה לא יינקה מן הדין [מלבי"ם].
יחזקאל, פרק כ״ח, פסוק ו׳
לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה יַ֛עַן תִּתְּךָ֥ אֶת־לְבָבְךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.