העונש הצפוי הוא מוות משפיל, אכזרי ולא טבעי, שנגזר מאת ה'.
המילה מוֹתֵי היא צורת הרבים של המילה "מוות" המופיעה כאן בסמיכות [רד"ק]. הפרשנים מסכימים כי המונח עֲרֵלִים אינו מתייחס בהכרח למובן הפיזי, אלא מתאר "ערלי לב", כלומר אנשים רשעים, שפלים ומאוסים. משום כך, ההכרזה מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת מבהירה כי מותו לא יהיה מיתה מכובדת הראויה למלך או לאדם רם מעלה, אלא מוות משפיל הנעשה בביזיון, כדרכם של רשעים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
המוות יתרחש בְּיַד זָרִים, כלומר הריגה על ידי אנשים אחרים ולא מוות טבעי [מצודת דוד]. הפסוק נחתם בהצהרה כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, המדגישה כי הגזרה תתקיים בוודאות, שכן ביד ה' נתון הכוח לקיים את דברו ולהוציאו אל הפועל [מצודת דוד].