תארו לעצמכם שמישהו פוגע במקום שהכי יקר וחשוב לכם בעולם. איך הייתם מרגישים? ה' כועס מאוד כי בני ישראל פגעו במקום הכי קדוש, בית המקדש, ולכן הוא נשבע שבועה חמורה. המילים חַי אָנִי וגם אִם לֹא הן דרך של שבועה. ה' משתמש בהן כדי להראות עד כמה העונש שיינתן יהיה רציני. הסיבה לשבועה הזאת מוסברת במילים יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת. בני ישראל טימאו ולכלכו את המקדש כשמלך בשם מנשה הכניס לשם פסל של עבודה זרה.
החטאים שלהם מתוארים בשתי מילים. המילה שִׁקּוּצַיִךְ מתארת את הפסלים והעבודה הזרה שהכניסו לתוך בית המקדש, דברים שמעוררים גועל וריחוק. המילה תּוֹעֲבֹתָיִךְ מתארת את שאר המעשים הרעים והחמורים שהם עשו.
בתגובה לכל זה ה' אומר וְגַם אֲנִי אֶגְרַע. המילה לגרוע פירושה להחסיר או להפחית. יש כאן התנהגות של מידה כנגד מידה, בגלל שעם ישראל פגע בכבוד של ה' והחסיר ממנו כשהכניס פסלים לביתו, כך ה' יחסיר מכבודם של ישראל. הוא יגרום לכך שאנשים זרים יזלזלו בהם ויפגעו בהם.
העונש יהיה קשה, כמו שמודגש במילים וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וגם וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל, כלומר ה' לא ירחם עליהם. גם בחוסר הרחמים הזה יש מידה כנגד מידה. בני ישראל לא חמלו על הכבוד של ה', והם גם לא ריחמו על הילדים שלהם כשהתאכזרו אליהם בגלל אותה עבודה זרה. לכן, כשיגיע הזמן, גם ה' לא יחמול עליהם.