קרה לכם פעם שראיתם שם של חבר כתוב בשתי דרכים שונות ולא הייתם בטוחים מה נכון? כשהיהודים חזרו לארץ ישראל מהגלות, נכתבה רשימה של המשפחות ששבו לארץ. המילים מְעוּנִים וכן נְפוּסִים המופיעות כאן, הן פשוט שמות של אנשים מאותן משפחות. אם תבחנו את השם אַסְנָה, תגלו שיש נוסחים שבהם הוא נכתב עם האות א בסוף, ויש מקומות שעם האות ה. בספרים עזרא ודניאל התופעה הזו קורית הרבה, כי שתי האותיות האלה מבוטאות בנשיפה קלה של אוויר ונשמעות ממש אותו הדבר, ולכן לא הקפידו איזו מהן לכתוב בסוף המילה ושתי הדרכים נכונות. דבר מיוחד קורה גם עם השם נְפוּסִים. בספר עצמו המילה כתובה בכלל עם האות י, אבל המסורת שעוברת אלינו היא לקרוא אותה בקול עם האות ו.
עזרא, פרק ב׳, פסוק נ׳
בְּנֵי־אַסְנָ֥ה בְנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י (נפיסים) [נְפוּסִֽים]׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.