בראשית, פרק י״ד, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שרבתם עם חבר או בן משפחה, ואז פתאום גיליתם שהוא זקוק לעזרה דחופה? האם הייתם ממהרים לעזור לו למרות הכעס?

אברם מקבל בשורה קשה שלוט, האחיין שלו, נלקח בשבי על ידי מלכים חזקים. למרות שלוט ואברם נפרדו קודם לכן בגלל מריבה, אברם מתגלה כמנהיג אמיתי עם לב אוהב. התורה קוראת ללוט אָחִיו, כדי ללמד אותנו שאברם לא שמר טינה על מה שקרה בעבר. הוא התנהג אל לוט ממש כמו אל אח, ויצא מיד להציל אותו מתוך נאמנות משפחתית, כי הוא הבין שהמלכים לקחו את לוט בשבי רק בגלל הקרבה אליו.

אברם לא מבזבז זמן. הכתוב אומר וַיָּרֶק, כלומר אברם צייד מיד את האנשים שלו בכלי נשק והכין אותם לקרב. מי היו האנשים האלה? אלו היו חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, משרתים שנולדו וגדלו בבית של אברם, והוא אימן וחינך אותם להיות גיבורים ומוכנים בדיוק למצבים כאלה.

מספר האנשים שאברם לקח איתו היה שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. אולי זה נשמע הרבה, אבל מול ארבעה צבאות ענקיים של מלכים חזקים, זה כוח קטן מאוד. אז למה אברם יצא לקרב עם כל כך מעט אנשים? אברם ידע שהוא חייב לעשות את המקסימום שהוא יכול בדרך הטבע, ולא רק לשבת ולסמוך על נס. הוא יצא למלחמה מתוך אמונה שלמה שברגע שהוא יעשה את ההשתדלות שלו, ה' ישלים את החסר ויעזור לו לנצח למרות שהסיכויים נראו קטנים.

אברם ואנשיו רודפים אחרי המלכים במהירות ובהפתעה גדולה עַד־דָּן, שזהו אזור רחוק ליד מקורות הירדן. למרות שהמקום נקרא בשם הזה רק הרבה דורות לאחר מכן, משה רבנו כתב זאת בנבואה כדי שאנחנו נדע בדיוק לאן אברם הגיע במסע הגבורה שלו להציל את משפחתו.