קרה לכם פעם שהייתם צריכים לנקות את החדר ולזרוק דברים שאתם כבר לא צריכים? משפחתו של יעקב עושה עכשיו ניקיון מיוחד מאוד. הם נמצאים בדרכם למקום קדוש, וכדי להתכונן הם חייבים להיפטר מכל דבר שקשור לעבודה זרה. בני המשפחה מוסרים ליעקב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם. למה הם נתנו לו גם את העגילים שלהם? משום שלא היו אלה סתם תכשיטים, אלא עגילים שהיו מצוירים עליהם סמלים של אלילים.
לאחר שיעקב אוסף הכול, הכתוב מספר כי וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, כלומר הוא קובר אותם באדמה. אולי תשאלו את עצמכם, למה יעקב לא שרף את הפסילים כדי להשמיד אותם לגמרי? התשובה היא שיעקב היה באמצע הדרך, והוא חשש שאם יבעיר אש גדולה, העשן ימשוך את תשומת הלב של העמים מסביב ויסכן את משפחתו. לכן הוא בחר לקבור אותם עמוק, כדי למנוע מצב שבו מישהו ימצא אותם בעתיד וישתמש בהם.
יעקב בוחר לקבור אותם תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. הָאֵלָה היא סוג של עץ שאינו מצמיח פירות. יעקב בחר דווקא בעץ כזה בחוכמה רבה, כי במקום שבו אין פירות, חקלאים לא מגיעים כדי לחרוש את האדמה או לזרוע. כך יעקב יכול היה להיות בטוח שאף חקלאי לא יחפור שם בעתיד ויגלה בטעות את הפסילים. העץ הזה עמד ממש קרוב לעיר שכם, וכך יעקב השאיר את העבודה הזרה מאחור והמשיך עם משפחתו בדרך טהורה וחדשה.