בראשית, פרק ל״ז, פסוק א׳

קרה לכם פעם שחזרתם הביתה אחרי מסע ארוך ומעייף, וכל מה שרציתם זה רק לשבת בשקט ולנוח? אחרי שהתורה סיפרה לנו בקצרה על עשו, היא עוברת להתרכז ביעקב. המפרשים ממשילים את זה לאדם שמחפש מרגלית יקרה בתוך החול. אחרי שהוא מזיז את החול, שזה עשו, הוא מוצא את המרגלית הנוצצת, שהיא יעקב והמשפחה שלו. המילה וַיֵּשֶׁב מלמדת אותנו שיעקב רצה סוף סוף למצוא מנוחה. אחרי שנים של נדודים, עבודה קשה אצל לבן והמפגש המתוח עם עשו, הוא פשוט רצה לחיות בשלווה. הוא בחר לגור בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. המילה מְגוּרֵי מזכירה את המילה גר, כלומר אדם שחי בארץ זרה. יעקב ידע שה' אמר לאברהם שהמשפחה שלו תצטרך לחיות כגרים, והוא קיבל את זה על עצמו באהבה, בניגוד לעשו שבחר לעזוב. התורה מוסיפה שהוא גר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן כדי שנהיה בטוחים שהוא חזר בדיוק לאותו מקום קדוש שבו אבותיו עבדו את ה'. אבל למרות שיעקב כל כך רצה לנוח בשקט, התוכנית של ה' הייתה קצת שונה. לצדיקים יש לפעמים עוד תפקידים ואתגרים בעולם הזה, ומיד אחר כך מתחיל סיפור חדש ומלא תהפוכות עם הבן שלו יוסף.