תארו לעצמכם מצב שבו מישהו עשה משהו לא טוב, והוא כל כך חושש מהתגובה עד שהוא מנסה להסתיר את מה שקרה מבלי לשקר פנים אל פנים. זה בדיוק מה שעושים האחים של יוסף. הם רוצים שיעקב אביהם יחשוב שיוסף איננו, אבל אין להם אומץ לעמוד מולו. המילה וַיְשַׁלְּחוּ מלמדת אותנו שהם לא הביאו את הבגד של יוסף בעצמם, אלא שלחו אותו ליעקב בעזרת אנשים אחרים. הם עשו זאת כי פחדו שיעקב יחשוד בהם, וגם כי היה להם קשה מדי לראות את הצער הגדול של אבא שלהם ברגע הראשון.
הם בחרו לשלוח דווקא אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, הבגד המיוחד שיעקב תפר ליוסף, כי ידעו שהוא יזהה אותה מיד. השליחים התבקשו להעמיד פנים שהם לא יודעים של מי הבגד, ולומר ליעקב: הַכֶּר נָא, כלומר, בבקשה תסתכל ותזהה האם זו הכתונת של בנך. האחים קיוו שכך יעקב יאמין שיוסף אבד ולא יצא לחפש אותו. הם גם ידעו שכאשר אדם עצוב מאוד, הוא לא יכול לקבל נבואה מאת ה', וכך הם דאגו שיעקב לא יגלה את האמת בדרך פלא. דרך אגב, מי שהציע להשתמש במילים הַכֶּר נָא כדי להטעות את יעקב היה יהודה, ושנים רבות לאחר מכן, מישהי תשתמש בדיוק באותן שתי מילים כלפיו, כדי ללמד אותו לקחת אחריות על המעשים שלו.