קרה לכם פעם שהגעתם למקום חדש לגמרי, רחוק מהבית, ולא הכרתם בו אף אחד? כך בוודאי הרגיש יוסף. הוא נלקח הרחק ממשפחתו למקום שממנו לא יוכל ליצור קשר עם אביו. הכתוב מספר כי וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם. המדנים והישמעאלים עבדו יחד במסחר. המדנים הוציאו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, והם אלו שהורידו אותו למצרים. למרות שזה נראה כמו אסון קשה, הכל היה חלק מתוכנית מיוחדת של ה׳. בזכות הדמעות של יעקב אביו, יוסף לא נשלח לאי רחוק ונידח, אלא הגיע למרכז הממלכה המצרית.
כשהגיע למצרים, יוסף הוצע למכירה בשוק העבדים, עד שקנה אותו אדם עשיר וחשוב מאוד. הכתוב מציין שהוא נמכר לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה. המילה סְרִיס היא תואר כבוד עתיק שפירושו שר בכיר או פקיד חשוב בארמון המלך. אפילו השם שלו, פוטיפר, מראה שהוא היה אדם במעמד גבוה מאוד במצרים.
תפקידו של פוטיפר היה שַׂר הַטַּבָּחִים. רוב המפרשים מסבירים שהוא היה מפקד המשמר של המלך. הוא היה השר האחראי לשמור על המלך, ולכן הוא גם זה שהיה ממונה על העונשים של מי שמרד במלכות. בגלל התפקיד הזה, בית הסוהר של המלך היה נמצא ממש בתוך הבית שלו. כך יוסף מגיע להיות עבד בביתו של אחד האנשים החזקים ביותר במצרים.