קרה לכם פעם שחלמתם חלום כל כך חזק וברור, שהרגשתם שאתם פשוט חייבים לספר אותו, אפילו אם ידעתם שאולי לא יאהבו לשמוע אותו? זה בדיוק מה שקרה ליוסף. בלילה אחר, הוא חולם חלום שני. הפעם החלום לא מתרחש בשדה על האדמה, אלא גבוה למעלה בשמיים. יוסף מספר את החלום לאחיו כדי להראות להם שזו לא סתם המצאה שלו, אלא נבואה אמיתית שמגיעה מאת ה'.
בחלום שלו הוא רואה את הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים. למה הכוונה? השמש מסמלת את אבא שלו, יעקב. אחד עשר הכוכבים הם אחד עשר האחים שלו. והירח מסמל את בלהה, שגידלה את יוסף ואהבה אותו ממש כמו אימא. בחלום הראשון, האלומות של האחים השתחוו לאלומה של יוסף, אבל הפעם יוסף מספר שהם מִשְׁתַּחֲוִים לִי, כלומר משתחווים אליו ממש. ככה אי אפשר להתבלבל במשמעות של החלום.
כאשר יוסף מסיים לספר, האחים שותקים. הם לא עונים לו שום דבר, אלא רק כועסים עליו יותר. הסיבה לשתיקה שלהם היא שהם פחדו שאם הם יסבירו את החלום בקול רם, הוא באמת יתגשם. לכן הם העדיפו לא להגיד כלום.