בראשית, פרק ד׳, פסוק י״ח

יצא לכם פעם לראות עץ משפחה ולדמיין איך נראו האנשים שחיו לפני המון שנים? התורה מעבירה אותנו עכשיו מהר קדימה, כמו בסרט, ומספרת לנו על הילדים והנכדים של קין. המטרה היא להגיע מהר לדורות הבאים, שבהם יקרו דברים חשובים ויומצאו המצאות חדשות. אולי שמתם לב למילה יָלַד שמופיעה כאן הרבה. בדרך כלל אימא היא זו שיולדת, אבל כשהתורה משתמשת במילה הזו לגבי אבא, הכוונה היא פשוט שהוא הפך לאבא של אותו ילד. בנוסף, כתוב וַיִּוָּלֵד אֶת, שזה צירוף מילים קצת מיוחד, אבל המשמעות שלו פשוטה מאוד: לחנוך נולד בן ושמו עירד. בתקופה ההיא, שמות של אנשים סיפרו סיפור על מה שקרה בעולם או על ההתנהגות של האנשים. למשל, השם עִירָד מזכיר את המילה ערוד, שזה חמור בר. זה רומז לנו שהוא היה פראי ולא רצה להקשיב לחינוך של אבא שלו. אחר כך מופיע השם מְחֽוּיָאֵל, ומיד אחר כך התורה משנה קצת את האותיות וכותבת מְחִיָּיאֵל. השינוי הקטן הזה מראה לנו איך האנשים הלכו והתרחקו מהדרך הטובה. בהתחלה הם פשוט שכחו את ה׳, ואחר כך הם ממש ניסו לגרום גם לאחרים להתנהג ככה. השם הבא, מְתוּשָׁאֵל, מספר לנו על דור של אנשים שהמעשים הלא טובים שלהם פשוט התישו את העולם.