בתגובה לחששו של קין מפני מוות, ה' מגיב בהצהרה פומבית שנועדה להגן עליו, להבטיח שריצוי עונשו יימשך, ולמנוע מבני אדם לקחת את החוק לידיהם ולנקום את דמו של הבל.
המילה לָכֵן משמשת כאן כשבועה או כהכרזה פומבית לכל באי עולם [שד"ל, אלשיך]. יש המפרשים מילה זו במשמעות של "לא כן", כלומר, ה' סותר את החשש של קין ואומר לו שדאגתו אינה מוצדקת [הכתב והקבלה]. הביטוי כׇּל־הֹרֵג קַיִן מהווה משפט חסר (מקרא קצר) המשמש כאזהרה חמורה: כל מי שיהרוג את קין, צפוי לו עונש כבד, אף שהעונש עצמו אינו מפורט מיד [רש"י, רלב"ג, מזרחי, דעת זקנים].
באשר למילים שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם, הפועל יֻקָּם משמעותו ייענש [שד"ל, קאסוטו], אך קיימת מחלוקת עקרונית לגבי זהות הנענש:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהעונש מכוון כלפי ההורג. ה' גוזר שכל מי שיפגע בקין ייענש בחומרה רבה, כדי שקין יישאר בחיים ויישא את עונש הגלות והנדודים שנגזר עליו. המילה שִׁבְעָתַיִם אינה מציינת בהכרח את המספר שבע, אלא משמשת כביטוי מליצי לעונש שלם, כפול ומכופל [רד"ק, אבן עזרא, בכור שור, קאסוטו, ספורנו].
מנגד, גישה אחרת גורסת כי העונש בפסוק מתייחס לקין עצמו. לפי פירוש זה, ה' מודיע כי אינו מתכוון לנקום את דמו של הבל מיד, אלא משעה את עונשו של קין, והנקמה ממנו תיגבה רק בעוד שבעה דורות [רש"י, דעת זקנים, אונקלוס].
כדי להבטיח את קיומה של גזירה זו, נאמר וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת. הכתוב אינו מפרש מהו אותו סימן [אבן עזרא, מזרחי, קאסוטו], והדבר הוביל למגוון רחב של פירושים. יש הסבורים כי מדובר בסימן פיזי שניכר על גופו, כגון אות משמו של ה' שנחקקה על מצחו [רש"י]. אחרים מפרשים כי האות לא היה חיצוני, אלא שינוי פנימי: ה' נטע אומץ בלבו של קין והסיר ממנו את הפחד [אבן עזרא, רד"ק]. הניסוח וַיָּשֶׂם – ולא "ויתן" – מרמז על דבר קבוע שהיה עמו תמיד, ייתכן כסימן אלוהי שהורה לו את הדרך הבטוחה במסעותיו והגן עליו מאסונות [רמב"ן, ביאור יש"ר].
פירושים נוספים מציעים כי קין עצמו, על ידי מצבו הנחות והמבוזה, הפך לאות אזהרה מהלך עבור רוצחים פוטנציאליים [רש"ר הירש, קונטרס חיבה יתירה]. מנגד, יש המפרשים שה' העניק לו הגנה רוחנית ומשפטית מיוחדת – מעין הארה קבועה שליוותה אותו, שהוכיחה לכל רואיו כי אינו במעמד של "גנב במחתרת" שדמו מותר, אלא אדם המוגן בחסות אלוהית [כלי יקר].
מטרת האות הייתה לְבִלְתִּי הַכּוֹת־אֹתוֹ כׇּל־מֹצְאֽוֹ. מכיוון שבאותה עת טרם היו בני אדם זרים בעולם, החשש המרכזי של קין היה מפני פגיעתן של חיות רעות. לכן, האות נועד להחזיר את מוראו של קין על בעלי החיים, שכן חיות מסוגלות להבחין בסימנים אלוהיים נסתרים טוב יותר מבני אדם [רש"י, רס"ג, אדרת אליהו, העמק דבר]. חסות זו ניתנה לקין, בין היתר, בזכות העובדה שהכיר בחטאו, חזר בתשובה חלקית והתפלל לרחמי ה' [אור החיים, אלשיך, רס"ג].