מיד לאחר הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית, פונה הבורא אל הרוצח. הדו־שיח שמתנהל ביניהם אינו נועד לבירור עובדתי, אלא מהווה עימות מוסרי נוקב שחושף את הניסיון האנושי להתחמק מאחריות, להכחיש את הידיעה האלוהית ולהצדיק מעשים אכזריים.
המילה אֵי משמעותה בקשת מידע על מקום הימצאו של דבר, בדומה למילה "איה" או "היכן" [אבן עזרא, שד"ל, מחוקקי יהודה]. ה', אשר רואה את כל הנסתרות וכל מעשי בני האדם גלויים לפניו, לא שאל זאת מתוך חוסר ידיעה [רד"ק, קאסוטו]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששאלתו של ה', אֵי הֶבֶל אָחִיךָ, נועדה לשמש פתח לשיחה בדרכי נועם, מתוך מטרה לעורר את קין להודות במעשהו ולחזור בתשובה, ממש כשם שפנה לאדם הראשון בשאלה "איכה" לאחר החטא. יש המדייקים כי השאלה כוונה לברר היכן קבר קין את הגופה [ספורנו], או שנועדה להטיח בו תוכחה: מדוע אחיך, שרק לפני רגע התהלך לצידך, איננו עוד [קאסוטו]. הדגשת המילה אָחִיךָ אינה מקרית; היא באה להבהיר לקין כי אין מדובר כאן באדון שהרג את עבדו, אלא ברצח של אח בדם קר [העמק דבר].
תשובתו של קין, לֹא יָדַעְתִּי, מעידה על קריסה מוסרית ואמונית. פרשנים רבים רואים בתשובה זו עזות מצח, שכן קין התנהג כמי שמנסה "לגנוב את דעת העליונה", מתוך מחשבה שגויה שה' אינו רואה את מה שהתרחש בשדה הריק מאדם [רש"י, מזרחי, רבנו בחיי, רד"ק, אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים את ההכחשה בדרכים אחרות: ייתכן שקין טען לחוסר שפיות זמני, באומרו שפעל ללא דעת משום שנכנסה בו רוח שטות ויצר הרע [אלשיך], או שניסה להיתמם ולרמוז שאולי חיה רעה טרפה את הבל או שקרה לו אסון טבע [ר' סעדיה גאון]. גישה נוספת מציעה כי קין דווקא הבין שה' יודע על הרצח, אך טען להגנתו טענה משפטית: "לא ידעתי" שיש עונש ועוון על עצם מעשה ההריגה [כלי יקר].
ההתחמקות מגיעה לשיאה בשאלה הרטורית הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. האות ה"א בראש המילה הֲשֹׁמֵר משמשת כה"א השאלה [רש"י]. יש המפרשים את המילה כשם פועל שמשמעותו לעקוב ולשים לב, ובכך חושפים את השקר של קין, שכן מעודו הוא עקב ושם לב לכל צעדיו של אחיו מתוך קנאה ותחרות [קונטרס חיבה יתירה].
במהותה, תשובה זו משקפת אנוכיות קרה וניסיון נואש להשתיק את המצפון ולהסיר כל אחריות מוסרית [רש"ר הירש, קאסוטו]. קין טען כי אינו עבד שתפקידו לשמור על אדונו [ביאור יש"ר], וכי אינו שומר שכר הניתן להאשמה על פשיעה ורשלנות אם הפיקדון אבד [פני דוד, אדרת אליהו]. לשיטתו, כל אחד מהם הלך לעבודתו שלו, ואין עליו חובה ללוות את אחיו לכל מקום [רד"ק], או שמתוקף היותו הבכור והשליט, לא חלה עליו חובת שמירה של אחווה [העמק דבר].
מעבר להתנערות מאחריות, מספר פרשנים מזהים בתשובתו של קין התרסה תיאולוגית חריפה, שבה הוא מפנה את האשמה כלפי שמיים. בהדגישו את המילה אָנֹכִי, קין טוען כלפי ה': אני אינני השומר של אחי, אלא אתה הוא שומר כָּל בָּאֵי עולם. מכיוון שאתה גוזר חיים ומוות, ומכיוון שהבל היה תחת השגחתך, מדוע לא שמרת עליו והצלת אותו מידיי? [הטור הארוך, פענח רזא, מלבי"ם, אלשיך].