לידת הילד השני למשפחת האדם הראשונה מציגה לעולם את פלא המגוון האנושי ואת חלוקת העבודה, כאשר שני האחים מפתחים תחומי עיסוק והשקפות עולם מנוגדות.
המילים וַתֹּסֶף לָלֶדֶת מתארות תוספת ללידה מאותו היריון, ולכן רוב הפרשנים מסכימים כי קין והבל נולדו כתאומים [רד"ק, מזרחי, הכתב והקבלה]. חזרה כפולה על המילה אֶת בצירוף אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל מרמזת שנולדו עמם גם אחיות תאומות, שדרכן יכלה האנושות להתרבות [אור החיים, תורה תמימה, ביאור יש"ר]. מעבר לכך, התואר אָחִיו מבטא את הציפייה שהבל ישמש כעזר לקין בעבודתו או שיהיה נתון למרותו כאח צעיר [אדרת אליהו, קאסוטו]. יש בכך גם רמז טרגי לעתיד: הבל נהג בקין במידת האחווה, אך קין התנכר לו [אור החיים].
בניגוד לקין, התורה אינה מספקת הסבר מפורש לקריאת השם הָבֶל. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהשם מסמל ארעיות, ריקנות וקץ מהיר, והוא ניתן לו כמעין נבואה בלתי מודעת של אמו על כך שחייו יסתיימו באבחה אחת ויהיו כלא היו [שד"ל, רד"ק, קאסוטו]. ייתכן שחוה נמנעה מלפרש את סיבת השם כדי לא להשמיע את התובנה המרירה שכל קניין אנושי (קין) סופו להסתיים בהבל [ברכת אשר]. מנגד, יש המפרשים את השם כביטוי לרוחניות [ביאור שטיינזלץ], או שזהו פשוט מונח קדום שמשמעותו "בן" או "ילד" [אם למקרא].
כאשר האחים בגרו, הם חילקו ביניהם את ענפי הכלכלה הבסיסיים. וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן – מכיוון שאכילת בשר נאסרה על בני האדם עד לאחר המבול, רעיית הצאן נועדה אך ורק להפקת חלב, גבינה וצמר [רד"ק, מזרחי, שפתי חכמים]. הפרשנים מציעים מניעים שונים לבחירתו של הבל במקצוע זה: גישה אחת מסבירה שהבל פרש מעבודת האדמה משום שהיא קוללה על ידי ה' בחטא עץ הדעת [רש"י, מזרחי]. גישה אחרת רואה ברעיית הצאן מלאכה של חכמה [ספורנו] המאפשרת התבודדות בחיק הטבע, שחרור מטרדות חומריות והתעלות רוחנית – דרך שבה בחרו מאוחר יותר גם אבות האומה [הכתב והקבלה]. בנוסף, טיפול בצאן דורש דאגה והטבה לבעלי החיים, מה שמעיד על אופיו הזולתי של הבל [פרדס יוסף]. עם זאת, דעה חריגה רואה בחיפוש אחר חלב וצמר רדיפה אחר מותרות ותענוגות מעבר לצרכים ההכרחיים, בחינת "הבל הבלים" [העמק דבר].
לעומתו, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. כבכור, קין לקח על עצמו את המלאכה ההכרחית והקיומית ביותר להבטחת המזון הבסיסי של האנושות [העמק דבר, גור אריה]. יש שרואים בכך מעמד בכיר, שכן בעת העתיקה עבודת האדמה נחשבה למקצוע יציב ורצוי בעיני ה', בעוד הרועים נחשבו לנחותים [מלבי"ם]. מנגד, פרשנים רבים מותחים ביקורת על בחירתו של קין, וטוענים שהוא השפיל את נפשו לעיסוק חומרי וארצי, ונמשך אל האדמה המקוללת בשל פגם רוחני בנפשו [הכתב והקבלה, צרור המור, גור אריה].
השינוי התחבירי בפסוק, המשתמש במילה הָיָה לגבי קין לעומת "ויהי" לגבי הבל, מדגיש את הניגוד העמוק בין שני האחים – צדיק מול רשע – ומלמד כיצד שורש אחד יכול להצמיח מהויות הפוכות [רבנו בחיי]. כמו כן, הדבר עשוי להצביע על כך שקין בחר במכוון בדרך שונה כדי להיבדל מאחיו [קונטרס חיבה יתירה], או שהוא כבר עסק בעבודתו עוד בטרם הבל בחר לו מקצוע [גור אריה, הטור הארוך].