יצא לכם פעם לשים לב איך אחים שגדלים באותו בית יכולים להיות כל כך שונים זה מזה? כשהתורה מספרת לנו על לידת הילד השני בעולם, המילה וַתֹּסֶף מלמדת אותנו שקין והבל נולדו למעשה כתאומים. המילים אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל רומזות שיחד איתם נולדו גם אחיות תאומות, כדי שהמשפחה הראשונה תוכל לגדול ולמלא את העולם. התורה קוראת להבל אָחִיו כדי להראות לנו שהוא באמת התנהג אל קין באהבה ובאחווה.
אבל למה קראו לו דווקא בשם הָבֶל? המשמעות של השם הזה היא משהו זמני שחולף מהר, כמו אוויר שיוצא מהפה ונעלם. זה היה מעין רמז עצוב לכך שהחיים שלו יהיו קצרים מאוד.
כשהאחים גדלו, הם בחרו לעצמם עבודות שונות לגמרי. וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן, הוא בחר לטפל בכבשים. באותה תקופה ה' עדיין לא הרשה לבני אדם לאכול בשר, ולכן הבל גידל את הכבשים רק כדי להפיק מהן חלב וצמר. הוא בחר בעבודה הזו כי היא דרשה ממנו להיות עדין ולדאוג לבעלי החיים, וגם אפשרה לו להיות בשקט בטבע, לחשוב ולהתקרב אל ה'. לעומת זאת, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. בתור האח הבכור, קין לקח על עצמו את המשימה החשובה והבסיסית ביותר, לחרוש ולזרוע כדי שלמשפחה יהיה אוכל.