בראשית, פרק ד׳, פסוק ב׳

פרשת בראשית

Genesis 4:2Sefaria

וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃

חוה יולדת תאומים מאותו היריון, כאשר המילים וַתֹּסֶף לָלֶדֶת והכפילות אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל מרמזות שנולדו עמם גם אחיות שיאפשרו את התרבות האנושות. התואר אָחִיו מבטא ציפייה שיהווה עזר לאחיו הגדול, אך שמו של הָבֶל טומן בחובו נבואה על חייו הקצרים והארעיים. בבגרותו וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן כדי להפיק חלב וצמר ולהתבודד בטבע, הרחק מהאדמה שקוללה על ידי ה'. לעומתו, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה וסיפק את המזון הבסיסי והיציב, אך בכך גם שקע לעיסוק חומרי וארצי. השינוי התחבירי בפסוק מדגיש את הניגוד העמוק בין שני האחים, שצמחו מאותו שורש אך פיתחו מהויות הפוכות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.