מִקֵּץ יָמִים, בסיומה של שנה או עונת הקציר, התעורר באדם דחף טבעי להודות לה' על השפע, ויש המפרשים זאת כקיום ציווי אלוהי מפורש. לשם כך וַיָּבֵא קַיִן דורון המבטא הכנעה כלפי הבורא, והגיש מִנְחָה לַיהוָה במטרה לקרב בין העולמות. אולם הוא בחר להביא סתם מִפְּרִי הָאֲדָמָה, כלומר מן התוצרת הגרועה והפחותה שלו או משאריות מזונו. מעשה זה שיקף הגשת מתנה טכנית וחיצונית ללא כוונת הלב, ונבע מתפיסה שראתה בה' שותף שיש לשלם לו מס, או מטעות רעיונית שלפיה הנוכחות האלוהית מנותקת מן הגיוון של העולם החומרי.
בראשית, פרק ד׳, פסוק ג׳
פרשת בראשית
וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.