הבל ניגש אל ההקרבה בכוונות טהורות ומתוך הבנה של רצון ה', כפי שנרמז במילים גַם־הוּא. הוא הזדרז להקדיש לבורא את הראשית והמיטב מרכושו בטרם הפיק ממנו הנאה אישית, והביא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, שהם החלקים השמנים והמובחרים ביותר. בתגובה לכך ה' פנה אליו בהשגחה ובתשומת לב מלאה, משמעות המבוטאת במילה וַיִּשַׁע. קבלת הקורבן, שככל הנראה התבטאה באש שירדה מן השמיים, נבעה בראש ובראשונה מאישיותו של המקריב, ולכן ה' שעה קודם כל אֶל־הֶבֶל ורק בזכות צדקתו וליבו הטהור התקבלה גם וְאֶל־מִנְחָתוֹ.
בראשית, פרק ד׳, פסוק ד׳
פרשת בראשית
וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.