קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה ממש גדולה ומרגשת, ומיד הרגשתם שאתם פשוט חייבים לתת משהו בחזרה כדי להגיד תודה? כך בדיוק הרגישו בני האדם הראשונים. כשהם ראו את כל השפע שה' נתן להם בעולם, התעורר בהם רצון טבעי וחזק להודות לו. כאשר הסתיימה שנת החקלאות ועונת הקציר הגיעה לסופה, זמן שנקרא מִקֵּץ יָמִים, זה היה הרגע המתאים ביותר להביא מתנה מהתבואה החדשה. למתנה המיוחדת הזו קוראים מִנְחָה, ומשמעותה היא דורון או מתנה שאדם מגיש למישהו מכובד וגדול ממנו מתוך כבוד.
אבל הייתה בעיה עם הדרך שבה קין בחר להביא את המתנה שלו. מסופר שקין הביא סתם מִפְּרִי הָאֲדָמָה. הוא לא התאמץ לחפש את הפירות הכי טובים והכי יפים, אלא הביא פירות פשוטים, פחות טובים, או את מה שנשאר לו אחרי שהוא בעצמו כבר אכל ושבע. קין הביא את המתנה שלו בלי כוונה אמיתית בלב, כאילו הוא רק משלם מס כדי לסיים עם זה, ולא הבין שבעצם הכל בעולם שייך לה'.