קרה לכם פעם שקיבלתם בשורה כל כך משמחת ומפתיעה, שפשוט לא הצלחתם להאמין שהיא אמיתית? כשהאחים חוזרים ממצרים, יש להם בשורה עצומה עבור יעקב אביהם, שהיה עצוב ומתאבל במשך עשרים ושתיים שנים. המילים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר מלמדות אותנו שהאחים לא צעקו את הבשורה בבת אחת. הם ידעו שהפתעה גדולה ופתאומית מדי עלולה להבהיל אדם זקן, ולכן הם סיפרו לו את הדברים לאט לאט ובהדרגה, כדי להכין את הלב שלו.
הם בישרו לו שני דברים מדהימים. קודם כל, עוֹד יוֹסֵף חַי. הכוונה היא לא רק שיוסף נושם וקיים, אלא שהוא נשאר בחיים גם מבחינה רוחנית, כלומר הוא שמר על האמונה והמעשים הטובים שלו אפילו כשהיה רחוק מהבית במצרים. הדבר השני הוא וְכִי הוּא מֹשֵׁל, כלומר, בנוסף לכך שהוא חי, הוא גם הפך לשליט על מצרים. המילה וְכִי פירושה כאן "ואשר" או תוספת של עוד עובדה.
איך יעקב מגיב? התורה מספרת שוַיָּפָג לִבּוֹ. הפירוש של המילה הזו הוא חולשה או הפסקה. הלב של יעקב פשוט פסק מלהאמין. הבשורה נשמעה לו כל כך רחוקה מהמציאות, שהוא היה בהלם, נשאר בחוסר אמון ולא הצליח לקבל אותה.
התורה מסבירה שזה קרה כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. ולמה הוא לא האמין? היו לכך שתי סיבות. הראשונה היא שבעבר האחים שיקרו לו כשהביאו את הכתונת של יוסף, וזה העונש של מי שמשקר, שקשה להאמין לו אפילו כשהוא סוף סוף אומר את האמת. הסיבה השנייה היא שהבשורה פשוט לא נשמעה הגיונית. איך יכול להיות שעבד נכרי יהפוך למלך במצרים? חוץ מזה, יעקב הכיר את שליט מצרים כאיש קשוח שכלא את שמעון ולקח את בנימין, והיה לו קשה מאוד לדמיין שהאיש הזה הוא בעצם יוסף, הבן הצדיק והאהוב שלו.