תארו לעצמכם שעשיתם טעות גדולה ופגעתם במישהו. אתם בטח מצפים שהוא יכעס עליכם מאוד, נכון? זה בדיוק מה שהאחים של יוסף הרגישו כשהוא התגלה אליהם במצרים. הם פחדו שהוא יעניש אותם על כך שמכרו אותו לעבד. אבל יוסף, במקום לכעוס או לנקום, בוחר להרגיע אותם ולסלוח להם בלב שלם.
הוא אומר להם אַל־תֵּעָצְבוּ, כלומר, אל תהיו שבורי לב ואל תשקעו בעצבות על מה שעשיתם. מיד אחר כך הוא מוסיף וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, שפירושו אל תכעסו על עצמכם. יוסף מבין שהאחים עלולים להרגיש תסכול, כי הרי הם מכרו אותו כדי למנוע מהחלומות שלו להתגשם, ובסוף דווקא המכירה הזו היא שהפכה אותו לשליט חשוב.
יוסף עוזר להם לראות את התמונה הגדולה ולשחרר את רגשות האשמה. הוא מסביר להם שמי שבאמת ניהל את הכל הוא ה'. יוסף אומר שה' עשה זאת כִּי לְמִחְיָה, כלומר, כדי לתת להם חיים ולהציל את המשפחה שלהם ממוות ברעב. ה' שלח אותו למצרים לִפְנֵיכֶם, לפני שהם הגיעו, כדי להכין עבורם מקום בטוח ולדאוג להם לאוכל. כך יוסף מראה לאחיו שגם מתוך מעשים מסובכים, ה' מכוון את הדברים כדי להביא הצלה גדולה.